הוועד למאבק ברצח עם

הגעת הפליטים לתל אביב

מאות מבקשי מקלט ממדינות אפריקה שוהים בתל-אביב-יפו. אנשים שנקרעו ממשפחותיהם, יתומים, בחלקם עברו התעללות ועמדו בסכנת חיים, וכולם עברו תלאות רבות וקשות בדרכם לישראל. רבים מהם מתגוררים בדירות שכורות וחלקם במספר "מקלטי-חירום" בדרום העיר. במקלטים מצטופפים בדוחק עד 200 איש בכל מקלט בתנאים קשים מאוד של קור, מחנק ותנאי תברואה ירודים – ללא מקלחות ובחלקם גם ללא שירותים, בצפיפות רבה ובמחסור במזרונים. הצפיפות מביאה חלק מהאנשים לישון ברחוב מחוץ למקלטים בהיעדר מקום.

מדי שבוע מגיעים פליטים נוספים מהגבול ומהכלא הישראלי. הפליטים מועברים לת"א באוטובוסים ונעזבים לנפשם. מרגע זה והלאה גורלם מופקד בידי ארגוני הסיוע וחברים "ותיקים" מקהילת הפליטים. כפי שכבר צוין מקלטי החירום בת"א מלאים עד אפס מקום ויש קושי להמציא פתרונות לפליטים הנוספים.

מכיוון שלא לכולם יש אישורי עבודה, הם תלויים בתרומות ובסיוע מתנדבים לסיפוק צרכיהם הבסיסיים כקורת גג, מזון ובגדים, תרופות והגיינה.

פעילות סיוע הומניטרי

באוקטובר 2007 החל לפעול צוות גדול של מחנכים בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד בקרב מבקשי המקלט בעיר, לאחר שזיהה את הצורך האדיר בפעילות זו.
הצוות פועל במתכונת מלאה, אינטנסיבית, סביב השעון, ליצירת מענים שונים לאוכלוסיית מבקשי המקלט.
פעילים אלה, ביחד עם ארגוני מתנדבים נוספים, פועלים היום כדי לסייע לפליטים להתקיים ולשפר את תנאי המחייה הקשים. פעולה זאת מתבטאת במאמץ לגייס משאבים לשיפור התנאים במקלטים הזמניים הקיימים, איתור מקומות עבודה, עזרה בהגעה למרכזי סיוע רפואי, איתור מקומות דיור סבירים להשכרה למשפחות ורווקים שמצאו מקום עבודה, ואיתור מקלטים נוספים שמצבם מאפשר תנאי-חיים ראויים יותר.
כמו כן נעשה מאמץ רחב לדאוג למזון שנאסף ומועבר מדי יום למקלטים, ואיסוף תרומות של מזרונים ושמיכות, ציוד הגייני, מזון תינוקות ומוצרי יסוד אחרים.

מטרת הפעולה היא לסייע לאנשים אלה למצוא עבודה, לצאת מהמקלטים, ולהתקיים באופן עצמאי ובלתי-תלוי, בדומה לאופן שבו חיים פליטים באילת וערד.