פליטים בישראל
מאות אלפי פליטים אשר נסו ממלחמות האזרחים האינסופיות בדרום סודן (אשר גבו מספר קורבנות דומה לזה של השמדת העם הנוכחית) ומהשמדת העם בדארפור ברחו למדינות שונות באפריקה ובאירופה. ברוב המקומות הם חיים בעוני נורא או במחנות פליטים.
תוך שהם סובלים מיחס מחפיר מצד השלטונות המצרים אשר כולל אלימות וגזענות גלויה.
תקוותם היחידה של הפליטים הייתה התערבות של המערב – בין אם בדרך של הפסקת המלחמה וההשמדה בסודן ובין אם בדרך של יישובם מחדש במדינותיו. אך כל תקוותיהם של הפליטים הסודנים נכזבו בסוף שנת 2005 כאשר מדינות המערב הודיעו על סגירת שעריהם בפניהם.
במחאה על החלטה זו ועל התעלמותם של מדינות המערב ממצוקתם קיימו הפליטים הפגנת מחאה מול משרדי האו"ם בקהיר. המצרים פיזרו את ההפגנה באלימות בלתי-נתפסת וטבחו בכ-40 ממשתתפיה ועצרו מאות רבות.
בשלב זה החליטו חלק מן הפליטים כי הישארותם במצרים הינה סכנת חיים ועל כן הם החלו לעשות את דרכם אל המדינה המערבית היחידה במזרח התיכון. הם משלמים את כל כספם לבדואים אשר מעבירים אותם את הגבול היישר לידיהם של חיילי צה"ל ומקווים לטוב.
מדינת ישראל מסרבת להכיר בפליטים ולהעניק להם מעמד, כפי שהתחייבה על פי אמנת הפליטים של האו"ם. תחת זאת, מעדיפה המדינה בשלב זה לעצור את הפליטים במחנות מעצר ולשחרר חלק מהם לחלופות מעצר, במידה והדבר מתאפשר. במישור המדיני החליטה הממשלה כי ברצונה להחזיר את הפליטים למצרים, אל גורלם המר אשר יהפוך חמור יותר בשל העובדה כי ביקשו מקלט בישראל, ונעשים מאמצים מדיניים בכיוון זה.
אנו סבורים כי מדיניות זו סובלת מהתעלמות בוטה מגורלם של אנשים אשר היו חשופים לרדיפה בארצם. אנו סבורים כי עובדת היותנו מדינה יהודית מחייבת אותנו ביתר שאת לפעול למען בני-אדם אשר ניסו להשמידם. על כן, כבר בראשית דרכה מתגייסת העמותה לפעול למען פליטי רצח העם מסודן.
