תמצית עיקרי המדיניות המוצעת
המדיניות המוצעת למדינת ישראל, המוצגת כאן בעיקרים ותפורט בהמשך המסמך, מתייחסת לפליטי רצח עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם ולבעיית הפליטוּת בעולם ככלל. הפעולות המוצעות הנן פעולות מניעה, הגנה, הכשרה ושיקום במישור הבין-לאומי ובתוך גבולות ישראל.
1. הסדרת הגבול בין ישראל למצרים.
גדר הגבול בין ישראל ומצרים כיום פרוצה בחלקים גדולים לאורכה. העדר פתרון למצב זה מחליש את יכולת ההתמודדות של ישראל עם תופעת המאיימות על בטחונה, ומונע מתן מענה לסוגיות הכרוכות בפליטי רצח עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם, כמו גם לפליטים ומהגרי עבודה בכלל. ככלל, נכון יהיה אם המבקשים להכנס לישראל יעשו זאת בדרכים אשר המדינה מעמידה לרשותם, במעברי הגבול, ולא בהסתננות. סגירת הגבול בין מדינת ישראל למצרים היא הכרחית לשמירת ריבונות המדינה בהחלטה מי מבאי שעריה יכנס לשטחה.
2. מערך קליטה ומיון: הקמת מערך קליטה ומיון של מבקשי המקלט וקבלת החלטה בעניינם תוך זמן סביר. קיצור תקופת ההמתנה, חלוקתה לשלבים ואפיון הומאני להמתנה במשך הבדיקה.
נדרשת הבדלה בין פליטים ומהגרי עבודה שיקלטו בישראל וכאלו שיוחזרו, אם כלעומת שבאו ואם לארצות מוצאם. במיוחד קיים הצורך להבדיל בין פליטי רצח-עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם לבין פליטים ומהגרי עבודה אחרים. לכן יש לקיים מערך בחינה ומיון קפדניים אך הומאניים וצודקים, וכן נדרש כי יוגדרו נוהלים ולוחות זמנים מדויקים, יוקצו משאבים יוגבלו תקופות ההמתנה, ויובהרו הזכויות והמגבלות במסגרתן.
3. הסדרת מעמד הפליט, זכויותיו וחובותיו.
מדינת ישראל, נכון להיום, טרם יצרה מעמד משפטי ברור לפליטים. במקום זאת נהוגה פרשנות, המתבססת על מספר חוקים ותקנות. לכן, קשה במקרים מסוימים להגדיר באופן ברור כיצד יש להחליט ולשפוט ונוצרים מצבי ביניים מעורפלים, המהווים מכשול בפני קיומה, הלכה למעשה, של התנהלות מוסדרת. לאור כך, יש להסדיר את מעמדם היחודי של פליטים בישראל בחוק ספציפי. החוק חייב לכלול הגדרות ברורות, הסדרים ראשוניים וכן סמכויות ומתווה לקביעת תקנות ונהלים במסגרת המדיניות הכללית של המדינה בנושא.
4. קביעת מכסה שנתית לקליטת ושיקום פליטי רצח עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם.
בכל מדינות המערב נהוגה מכסת קליטה לפליטים. בישראל הדבר חיוני פי כמה בשל צורך מהותי לשמר את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחד ולאפשר סיוע לפליטי רצח-עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם מאידך – פעולה המצויה בחובתה המוסרית של מדינת ישראל בהיותה מדינת העם היהודי.
יש לקבוע מכסה, כנהוג במדינות המערב, על בסיס תחשיב יחסי להיקף האוכלוסייה והתמ"ג של מדינת ישראל. מכסה זו תאפשר קליטה ושיקום של פליטי רצח-עם ופליטים המבקשים על נפשם, וכן פליטים קטינים ללא הוריהם, קודם לכל. היקף המכסה המוצע על בסיס תחשיב זה הינו קליטת 1,750 פליטים בשנה.
5. השבת הפליטים למדינתם (רה-פטריאציה) עם התייצבות המצב בארצות המוצא.
פליטים המצויים בישראל בתהליכי קליטה ושיקום, בכפוף למכסה האמורה, יוחזרו לארצות מוצאם, בעת סיום האיום על חייהם בארץ מוצאם והתייצבות מצבה לפרק זמן מספק. מהלך זה יעשה למול ארצות המוצא, בסיוע מוסדות האו"ם ובכפוף למיצוי הליכי הקליטה והשיקום, כך שפליטים אלו יחזרו לארצות מוצאם כאנשים היכולים לסייע ולקדם את חברתם במקום.
6. יחס מיוחד לקטינים שאינם מלווים על ידי הוריהם.
בתהליך המיון והבדיקה יש להתייחס לקטינים שהגיעו ללא הוריהם בתשומת לב מיוחדת. מדובר על אחוז קטן מאד מכלל מבקשי המקלט, אך בעל סיכון גבוה לניצול ופגיעה. אוכלוסיה זו צריכה להיות מטופלת בלוחות זמנים מזורזים, בכל האמור לתהליך הבדיקה, קביעת הזכאות למעמד והקליטה לצורך שיקום בישראל.
מעבר לכך, מבין כלל פליטי רצח העם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם שיכנסו לארץ על בסיס המכסה המוצעת תאפשר המדינה פתרון רחב יותר לקטינים שלא מלווים על ידי הוריהם ותציע לקבוצה מובחנת זו אפשרות קליטה מלאה במדינת ישראל.
7. איתור פליטי רצח העם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם מתוך כ-17,000 מבקשי המקלט המצויים במדינת ישראל וקליטת חלק מאוכלוסיה זו על בסיס מכסה מוגבלת של שנתיים.
לעת פרסום המסמך, מצויים במדינת ישראל כ-17 אלף מבקשי מקלט. על בסיס הליך הבדיקה והמיון ובכפוף למכסה האמורה, יש לפעול להציבם בשלב ראשון כמועמדים להישאר במדינה. לכך תוקצה מכסה מקדמית של שנתיים (3,500 איש). מבקשי המקלט שמעבר למכסה זו, באם יהיו, יועברו למדינה שלישית שתסכים לקבלם – בסיוע, ככל שינתן, ממוסדות האו"ם – או יוחזרו לארצות מוצאם, באם אין בארץ מוצאם סכנה הנשקפת לחייהם. באין ברירה אחרת, יוחזרו גם לארצות מהן הגיעו לישראל (לרוב מצרים), במידה ולא נשקפת שם סכנה לחייהם.
8. פעולה מדינית להסדרת מצב מבקשי מקלט אפריקאים במצרים.
רוב מבקשי המקלט המגיעים לישראל בשנים האחרונות מגיעים ממצרים. היות ועל פי המוצע כאן יהיה על ישראל להפנות חלק ממבקשי המקלט לארצות אחרות, לרבות מצרים, כל פתרון לבעיית מבקשי המקלט בישראל קשור קשר הדוק עם מעמדם ומצבם במצרים. כיוון שמצב הפליטים ומבקשי המקלט במצריים אינו ברור – לרבות ידיעות על כך שהמצרים פועלים בניגוד לאמנת הפליטים ומחזירים אנשים שנשקפת סכנה לחייהם למדינות מוצאם – על ישראל לנקוט במגוון פעולות במישור המדיני שמטרתן הסדרת מצבם של מבקשי מקלט במצרים. ייתכן וניתן יהיה לשתף פעולה בנושא זה עם מוסדות האו"ם וארגונים אחרים.
9. הכשרה מקצועית לפליטי רצח עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם מתוך הנחה כי ניתן להשיבם לארצם עם תום הסכנה.
פליטי רצח העם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם, שיקלטו במדינת ישראל בכפוף למכסת הקליטה והשיקום, יעברו תהליכי הכשרה מקצועית. כשתתאפשר חזרתם למדינות מוצאם, הכשרה זו תתרום לשילובם במעגל יצרני וחיובי למען שיקום החברה והמדינה אליה יחזרו.
10. פעולות במישור הבינלאומי: פעולה למניעת רציחות עמים, סיוע למדינות במצבי משבר, סיוע למחנות פליטים באפריקה, קידום יוזמה להסכם בינלאומי לקליטת מכסות.
חלק חשוב בפעולתה של מדינת ישראל בתחום הסיוע לפליטי רצח העם הינו קידום הפעילות הבין-לאומית למניעת רציחות עמים. פעילות זו מתבטאת בהעברת תקציב למוסדות האו"ם האמונים על תחום זה. מדובר על תקצוב שנתי בסך של 12 מליון דולר, באם רצוננו לעמוד ביחס תואם לתמ"ג של שאר מדינות המערב המעבירות תקציב מעין זה.
כמו כן, ניתן וצריך לפעול לקידום יוזמות בין לאומיות בנושא. מדינת ישראל בעצם פעילותה יכולה להפוך לגורם דומיננטי ומוביל בתחום זה. יהיה בכך לתת עוד פן למחויבותה המוסרית למניעת רצח עם ברחבי העולם. שיתוף פעולה מעין זה יקדם גם את היכולת במציאת מדינות שלישיות אשר יקלטו אצלן פליטים ומבקשי מקלט המגיעים לישראל, הקרובה באופן יחסי, בניגוד למרבית המדינות המערביות, ליבשת אפריקה. יבשת בה, לצערנו, מתבצעים כיום עיקר מעשי רצח העם וממנה בורחים פליטי רצח עם ופליטים רבים שנשקפת סכנה לחייהם.
11. הקמת מערך משותף בנושא פליטי רצח עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם, שיכלול כלי מחקר לטובת מימוש מדיניות וכן ממשק לקשר בין הגופים האזרחיים העוסקים בנושא לבין המדינה.
על מדינת ישראל להקים ממשק שיאפשר הפעלה נכונה ואפקטיבית של גופים העוסקים בתופעת פליטי רצח עם ופליטים שנשקפת סכנה לחייהם בעולם כולו. הימנעותה של המדינה מיצירת הבסיס האמור, מקטינה עד מאד את יכולתם של הגופים הפעילים להביא לידי ביטוי חיובי את חלקם במאמץ משותף זה.
כמו כן, מוצע להקים בישראל מכון למחקר ופיתוח כלים אופרטיביים למימוש מדיניות בנושא. דוגמאות למכונים מעין אלו ישנם במספר מקומות בעולם וחשיבותם למניעת רציחות עמים ולהבאת רציחות עמים שמתקיימות לעין הציבורית, אינה מוטלת בספק. מכון המחקר המוצע יאתר, יתריע, יחקור ויציע כיווני פעולה למניעת גילויי רצח-עם בעולם כולו.
חשוב לציין, לסיכום תמצית זו, כי רק יישום משולב של כל הפעולות המוצעות כאן ייתן מענה מוסרי ומעשי כאחד לסוגיית מבקשי המקלט והפליטים בישראל ויאפשר לנו לעמוד במבחן שמציבה סוגיה זו לדמותה וחובתה של החברה הישראלית ומדינת ישראל.
